…כן, זה באמת עד כדי כך פשוט, וכן, בהחלט יתכן שאדם סביר בישראל יסיים תיכון, צבא ואפילו תואר ראשון מבלי לדעת זאת.

מסיבה זו, ובתגובה לשאלות שעלו בתגובה לפוסט הקודם, פינתנו "ידע פיננסי שמערכת החינוך חסכה ממך בשל העדפת 'ערכים' ו-'למידה משמעותית'" תיוחד היום לנושא: איך, תכל'ס, פותחים ומנהלים עסק קטן בישראל?

אבל תחילה, יש מקום להבהרה מסוימת. בפוסט הקודם ניסיתי להסביר מדוע כדאי לפתוח עסק מלתחילה, אך היו שהבינו את דברי באופן שגוי.

אני לא טוענת ששכירים חייבים להתפטר מעבודתם ולהפוך לעוסקים עצמאיים כצעד הכרחי בדרכם לעצמאות כלכלית. העובד העצמאי אמנם חופשי יותר ביחס לעמיתו השכיר, אך הוא אינו חופשי לחלוטין. אף על פי שהכנסתו אינה תלויה לחלוטין באדם אחד או בחברה אחת, הוא עדיין נדרש לרצות את ספקיו, לקוחותיו ומשקיעיו, וככזה — עדיין תלוי באחרים.

הרעיון, אם כן, הוא לא להחליף כלא אחד באחר. כדי להגיע לחופש כלכלי, פלוני נדרש להוציא פחות ממה שהוא מכניס ולהשקיע את ההפרש בנכסים מניבים, עד אשר ההכנסה מהם עולה על הוצאותיו. כדי להאיץ את התהליך, עליו: 

1) לחסוך כמה שיותר

2) להרוויח כמה שיותר

3) בעדיפות — לעשות את שניהם גם יחד.

בהקשר זה, אני טוענת שעובד שכיר, שמקדיש חלק צנוע משעות הפנאי שלו כדי להפוך תחביב לעסק רווחי המייצר הכנסה צדדית שמגדילה את תזרים המזומנים החודשי, יכול להגיע לעצמאות כלכלית מהר יותר מעובד שמעדיף להישען כלכלית אך ורק על המשכורת שמשלם לו מעסיקו.

עסקים עצמאיים מגיעים בשלל צורות, גדלים ומודלים. כשאני מדברת על שכיר שפותח עסק משלו, כוונתי בעיקר לעסק קטן, מקוון, חצי-פסיבי, ללא עובדים, ללא מלאי אסטרונומי, שמצריך מעט מאוד חיכוך עם בני אדם אחרים ושניתן לנהלו מבלי שישאב כמויות מפלצתיות של זמן וכסף.

חשבו על מתן שירתי פרסום באינטרנט, מתן שירות פרילאנס, ייעוץ, מכירת מוצרים דיגיטליים, מסחר באיביי ועוד, כיד הדמיון הפורה. אני לא מדברת כאן על פתיחת סטארטאפ תובעני או ניהול חנות מכולת.

יש לי עסק. אפשר להתחיל לקחת כסף?

 לצורך הדיון, נניח ששלב בחירת תחום העיסוק מאחוריכם, ושהגעתם למסקנה שיש לכם אפשרות ממשית ליצור מקור הכנסה נוסף מהתחביב שלכם.

 מה הלאה? איך מתקדמים?

ובכן, נתחיל במה שאסור לעשות.

כידוע, בניגוד למלכות-פילוסופיות מסוימות, אני לא סבורה ש"מיסים הן אחת ההמצאות המדהימות ביותר שהמין האנושי המציא", וטוענת בתוקף שכל אדם אחראי צריך לשאוף לשלם כמה שפחות מיסים ככל שמתיר לו החוק.

ובכל זאת, השתמטות ממיסים היא לא בגבולות החוק — אז אל תעשו זאת. 🙂

קונקרטית, לעולם אל תתחילו בפעילות עסקית מבלי שהודעתם על כך כדין לרשות המיסים ולביטוח הלאומי ופתחתם את התיקים הנדרשים.

זה נכון אפילו אם היקף הפעילות שלכם מזערי. אם, לדוגמה, אתם מעצבים לוגו למישהו ב-fiverr, והוא משלם לכם 5$ בפייפאל תמורת השירות, אתם עדיין חייבים בתיעוד ודיווח של הכנסה זו, שאם לא כן אתם עוברים עבירת מס וחשופים לקנסות ולכתבי אישום פליליים.

 עניין נוסף שעדיף להימנע ממנו הוא לפתוח עסק מבלי שהדבר מתואם עם המעסיק שלכם ומאושר על ידו. כאן אמנם לא מדובר בעבירה על החוק (למיטב ידיעתי), אלא בהפרת הוראות המעביד, שעלולה להתנקם בכם אם תתגלה. למען הסר ספק: יכולתם של אנשי קבע ועובדי מדינה אחרים לנהל במקביל עסק עצמאי מוגבלת ביותר מכוח הוראות שקבעו מעסיקיהם.

לפתוח תיק בבקשה

 פתיחת תיקים ברשויות היא עניין פשוט בהרבה מכפי שניתן לחשוב.  זה נשמע מאיים ומפחיד, ועובדתית מרתיע רבים מפתיחת עסק, אבל כאמור התהליך כולו מסתכם בשלושה טפסים בדיוק, אחד לכל רשות רלוונטית.

(הערה: אם אתם עצלנים עד כאב, תוכלו לשלם כ-400 ש"ח למייצג (רו"ח או יועץ מס) שיתזז במקומכם בין הרשויות השונות וישלח לכם אימייל רק אחרי שהתיקים ייפתחו. אם, לעומת זאת, אתם מעדיפים לטפל בדברים בעצמכם, המשיכו לקרוא).

תחנה ראשונה – מע"מ (מס ערך מוסף): 

 מע"מ הוא מס בשיעור אחיד (18% עדכנית ל-2015) המתווסף למחיר הסופי של המוצר או השירות בכל שלב בשרשרת הייצור, עד שהוא מגיע לצרכן שבסופו של דבר נושא בעלותו.

 כל אדם שמעוניין להתחיל בפעילות עסקית נדרש לפיכך להתייצב פיזית באחת מתחנות המע"מ האחראית על האזור הגאוגרפי בו יוקם העסק, להיקלט ברשת המס ולהגיש "טופס רישום לצרכי מס ערך מוסף" (טופס 821) בצירוף תצלום תעודת זהות, אישור על ניהול חשבון בנק (תצלום המחאה ריקה של חשבון העו"ש – אין חובה לפתוח חשבון בנק נפרד לעסק), והעתק חוזה שכירות במידה שהעסק מתנהל מהבית.

 יש למלא רק את חלק א' בטופס (חלקים ב' ו-ג' מיועדים לחברות), ולפרט את פרטיכם האישיים, את פרטי העסק ותחום העיסוק.

הנתון החשוב ביותר בטופס מופיע בסעיף "מחזור שנתי משוער על פיו ייקבע מעמד העוסק". כאן יש לתת הערכה בדבר גובה ההכנסות שהעסק צפוי להניב בשנה הראשונה לקיומו. לפי ההערכה זו, מע"מ יחליט כיצד לסווג אתכם: עוסק פטור או עוסק מורשה.

עוסק פטור (לשעבר: עוסק זעיר) הוא בעל עסק הפטור מתשלום מע"מ, וככזה אינו גובה מע"מ מלקוחותיו. כל בעל עסק שמחזור עסקאותיו השנתי נמוך מ-79,482 ש"ח (עדכנית ל-2015) יסווג כעוסק פטור, אלא אם תחום העיסוק שלו מחייב אותו להירשם כעוסק מורשה (אדריכל, רופא, עורך דין, או כל מקצוע חופשי אחר המופיע בתקנות מע"מ).

זוהי לדעת רבים צורת ההתארגנות העסקית הפשוטה, הקלה והחסכונית ביותר הקיימת במדינת ישראל, ודאי לשכירים שמעוניינים להיות עצמאיים במקביל. חסרונה המשמעותי הוא בכך שתקרת הרווח השנתית מוגבלת.

עוסק מורשה הוא בעל עסק החייב בתשלום ודיווח שוטף למע"מ, וככזה נדרש לגבות מע"מ מלקוחותיו. בעל עסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 79,482 ש"ח יסווג כעוסק מורשה. בשונה מעוסק פטור, עוסק מורשה רשאי לקזז מע"מ כנגד הוצאותיו.

 לאחר הרישום תקבלו בו במקום תעודת עוסק (פטור או מורשה), שעמה תוכלו לגשת לתחנה השניה במסלול – משרדי מס הכנסה.

תחנה שניה – מס הכנסה

כל עוסק, בין אם הוא עוסק מורשה או עוסק פטור, חייב בדיווח ובתשלום מס הכנסה על הכנסותיו.

לאחר שנפתח התיק במע"מ, על העוסק להתייצב במשרד פקיד שומה הסמוך לכתובת העסק (לחצו לרשימה) ולפתוח שם תיק עצמאי באמצעות מילוי והגשה של טופס 5329 בצירוף צילום תעודת זהות. אם אתם צפויים להעסיק עובדים, עליכם לציין זאת בסעיף ג' ובאותו מעמד ייפתח לכם גם תיק ניכויים.

שימו לב – שלא כמו התיק במע"מ, שנפתח מיידית, התיק במס הכנסה נפתח רק כעבור מספר ימים. לאחר פתיחת התיק תקבלו הודעת אישור בדואר.

מס הכנסה ייגבה מכם באחת או יותר מהדרכים הבאות:

1. מקדמות: בתחילת השנה יישלח אליכם פנקס מקדמות מטעם מס הכנסה, ובו נקוב שיעור מסוים מהכנסתכם שנקבע על ידי פקיד השומה ושאותו תידרשו לשלם למס הכנסה מראש. יש לשלם כל מקדמה אחת לחודשיים.
2. ניכוי מס במקור: חלק מהלקוחות שלכם יהיו חייבים לנכות מס במקור מהתשלום שהם נותנים לכם. במילים אחרות, הלקוח משלם למס הכנסה בשמכם. בסוף השנה תקבלו מכל הלקוחות אישור על כל הסכומים שנוכו במקור, ותצרפו אותו לדו"ח החודשי.
3. לאחר הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה (ראו בהמשך), המפרט את הכנסותיכם לשנה נתונה, יתבצע חשבון סופי עם ותקבלו מכתב המפרט אם עליכם לשלם מס נוסף (או לחלופין, אם שילמתם יותר מדי, וזכאים להחזר מס).

תחנה שלישית – ביטוח לאומי

כשכירים, המעסיק שלכם כבר מפריש מטעמכם הפרשות לביטוח לאומי ולמס בריאות. אבל זה לא מספיק — ביטוח לאומי יתבע את חלקו גם מהכנסתכם העסקית כעצמאיים, וכדי להסדיר זאת יש לפתוח תיק כעצמאי גם במוסד זה.

עליכם לגשת לסניף הקרוב של המוסד לביטוח לאומי ולהגיש  טופס "דין וחשבון רב שנתי" (טופס 6101).

 בטופס תתבקשו (סעיף 4) להעריך כמה שעות בשבוע אתם מתכוונים להקדיש עסק, ומהם הרווחים הצפויים ממנו. הערכה זו חשובה, מכיוון שלפיה יקבע הביטוח הלאומי את מעמדכם ואת גובה המקדמות שתידרשו לשלם מדי חודש בחודשו עבור הכנסתכם כעצמאיים.

קונקרטית, אם:

– אינכם מועסקים כשכירים, ו/או

– אתם משקיעים בעסק מעל 20 שעות עבודה בשבוע (בממוצע), ו/או

– העסק מניב לכם מעל 4,561.5 ש"ח בחודש בממוצע (עדכנית ל-2015), ו/או

– אתם משקיעים בעסק מעל 12 שעות עבודה בשבוע והכנסתכם החודשית מהעסק היא לפחות 1368.45 ש"ח…

 או אז תסווגו כעצמאיים ותהיו מבוטחים באופן מלא על ידי הביטוח הלאומי. כעצמאיים יהיה עליכם לשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בשיעור של 9.82% בחודש עד להכנסה חודשית של 5,556 ש"ח (עדכנית ל-2015). מכל שקל שתרוויחו מעבר לכך (עד לתקרה של 43,240 ש"ח בחודש), תיאלצו להפריש 16.23% נוספים לביטוח לאומי ומס בריאות.

 אם אתם עובדים במקביל כשכירים, או אם העסק שלכם זעיר, פסיבי (לא מצריך שעות עבודה רבות), ומייצר הכנסה נמוכה, לא תסווגו כעצמאיים, אלא כ"עצמאיים שאינם עונים על ההגדרה". במקרה זה תשלמו דמי ביטוח לאומי מינימליים (פטור מלא עד הכנסה חודשית של 2280.75 ש"ח), אך לא תהיו מבוטחים במקרה של פגיעה בעבודתכם כעצמאיים.

לאחר פתיחת התיק תקבלו פנקס תשלומים מהביטוח הלאומי שאותו יש לשלם מדי חודש. בסוף השנה, לאחר הגשת הדו"ח השנתי למס הכנסה, יתבצע חשבון סופי עם הביטוח הלאומי ותידרשו לשלם הפרשים (או לחלופין, לקבל החזרים) כתלות בהכנסותיכם.

 

ההתנהלות השוטפת לאחר הקמת העסק

((הבהרה: משיקולי נוחות, רלוונטיות וניסיון אישי, הדיון להלן מתייחס אך ורק להתנהלות שוטפת של עוסק פטור, לא של עוסק מורשה))

כעת מותר לכם מבחינה חוקית להתחיל בפעילות העסקית, כלומר, לתת שירות ולקבל כספים.  מכאן ואילך ההתנהלות השוטפת היא פשוטה למדי, אך חייבת להיעשות בכפוף למספר כללים ברורים מכוח הוראות ניהול ספרים (ניהול פנקסי חשבונות):

תיעוד פנים:

הדבר החשוב ביותר שיש לזכור לאחר התנעת הפעילות העסקית הוא החובה לתעד כל קבלת כסף (תקבול). עוסק פטור מחויב להוציא קבלה באופן מיידי על כל תקבול, כלומר, בכל פעם שמשלמים לכם – במזומן, צ'ק, אשראי, העברה בנקאית, העברה בפייפאל ועוד, עליכם להוציא קבלה למשלם ולשמור העתק אצלכם.

עקרונית, אפשר לקנות פנקס קבלות מכל חנות כלי כתיבה, או להזמין פנקס קבלות מבית דפוס. הקבלה צריכה לכלול ספרור עוקב (אסור של-2 קבלות יהיה מספר-רץ זהה באותה שנת מס!), שם העוסק, מספר עוסק פטור (ע.פ), תאריך העסקה, פרטי המשלם, סכום התקבול, אמצעי התשלום (כולל פרטי צ'ק אם רלוונטי) וחתימה של המקבל. הנה קבלה לדוגמה.

פתרון זול, אלגנטי וידידותי לסביבה בהרבה, במיוחד עבור עסקים מקוונים, הוא שימוש בתוכנה להנהלת חשבונות שאושרה על ידי מס הכנסה. תוכנות מסוג זה מאפשרות להנפיק קבלות ואף לחתום עליהן דיגיטלית כך שניתן יהיה לשולחן במייל. בנוסף רובן מאפשרות לתעד הוצאות ולהפיק דו"חות באופן אוטומטי, שחוסך זמן רב.

באופן אישי, אני משתמשת ב-ifreelance החינמית לצורך הנפקה ותיעוד של קבלות ויכולה להמליץ עליה בלב שלם.

תיעוד חוץ: 

 את כל הקבלות והחשבוניות שהתקבלו מספקים יש לשמור גם כן בקלסר נפרד ("תיק תיעוד חוץ"),  ולהקפיד להזין את פרטיהן בתוכנת הנהלת החשבונות עמה אתם עובדים.

 עוסק פטור רשאי לבקש להכיר בהוצאותיו — בהנחה שהיו הכרחיות כדי לייצר את ההכנסה — כהוצאות מוכרות לצורכי מס, ולקזז אותן כנגד הכנסתו החייבת. ככל שלעסק יש הוצאות מוכרות רבות יותר, כך ההכנסה החייבת, כלומר הרווחים, תהיה נמוכה יותר, מה שיקטין גם את תשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי.  מס הכנסה מוטל על רווחים בלבד. ככל שהרווחים קטנים יותר – המס נמוך יותר.

כך, לדוגמה, אני מקזזת את הוצאות התפעול  של האתר הזה (רשימת דיוור, שירותי אחסון ועוד) כנגד הרווחים ממנו. מכיוון שאני זקוקה לחשמל, תשתית וספק אינטרנט ומקום פיזי כדי לייצר הכנסה מהבלוג, אני יכולה לדרוש שהוצאות אלה יוכרו אף הן בחלקן היחסי.

לפי ההוראות, יש לשמור את תיעוד הפנים והחוץ לפחות 7 שנים אחורה, כדי שיהיו זמינים למקרה שמס הכנסה יחליט לעשות לכם ביקורת.

דיווחים ותשלומים שוטפים:

עוסק פטור נדרש לשלם ו/או לדווח לרשויות השונות במועדים הבאים:

★ אחת לחודש יש לשלם מקדמה לביטוח לאומי בסכום שנקוב בפנקס שנשלח אליכם הביתה. ניתן לשלם באינטרנט.

★ אחת לחודשיים יש לשלם מקדמה למס הכנסה לפי השיעור שנקבע בפנקס שנשלח אליכם הביתה. ניתן לשלם באינטרנט. הערה: אם הצהרתם בעת פתיחת התיקים על סכום הכנסה נמוך במיוחד, יתכנו מקרים שבהם מס הכנסה לא ישלח לכם פנקס מקדמות, ויתחשבן אתכם רק לאחר הגשת הדו"ח השנתי.

★ אחת לשנה, עד ה-31 לינואר יש לדווח למע"מ על גובה ההכנסות שלכם בשנה החולפת ("הצהרת עוסק פטור"). מע"מ ישלחו לכם מכתב (אדום בוהק) הביתה, אך ניתן להתעלם ממנו ובמקום זה להצהיר באינטרנט. שימו לב, במידה שתדווחו על הכנסה שנתית גבוהה מ-79,482 ש"ח, חובה עליכם להודיע למע"מ מבעוד מועד ולהפוך לעוסק מורשה.

★ אחת לשנה, עד ה-30 באפריל יש להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה. הדו"ח (טופס 1301), על שלל נספחיו, נועד לספק לרשויות תמונת מצב על פעילותכם הכלכלית במהלך שנת המס (1 לינואר – 31 לדצמבר). הדו"ח מפרט את הכנסותיכם מכל המקורות: מעסק, ממשכורת, משכר דירה, מקצבאות, מניירות ערך וממקורות נוספים, ומשקלל אותן יחד עם פרמטרים שונים (כגון נקודות זיכוי ממס) על מנת שהרשויות תדענה למסות אתכם בהתאם.

(אגב, מכיוון שהדו"ח השנתי סוכם הן את ההכנסה מעסק והן את ההכנסה ממשכורת, שכיר שהוא עצמאי לא צריך לבצע תיאום מס להכנסתו מהעסק – מס הכנסה עושה זאת לבדו).

את הדו"ח יש להגיש במשרדי מס הכנסה לאחר ששודר באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של רשות המסים (אם אתם בנות 62+ או בני 67+, ו/או הכנסתכם מכל מקורות ההכנסה נמוכה מ-81,330 ש"ח, אינכם חייבים להגיש דו"ח מקוון).

אפשר להגיש את הדו"ח לבד (כדאי להיעזר בחוברת ההסבר המעולה של מס הכנסה). לחלופין, אפשר להגיע למס הכנסה עם כל המסמכים ולהיעזר ביועצים שם; ואפשר גם לפתור את הבעיה בכסף ולשכור יועץ מס או רואה חשבון שיגיש את הדו"ח במקומכם. מה שחשוב הוא להגיש את הדו"ח במועד ובאופן המדויק ככל הניתן — או שייכנסו בכם.

 לאחר הגשת הדו"ח, תקבלו מכתב ממס הכנסה (ומביטוח לאומי) המפרט אם נותר לכם חוב לרשויות או שמא מגיעים לכם החזרים, שיגיעו ישירות לחשבון הבנק שציינתם בדו"ח.

★ אחת למספר שנים, יש להגיש הצהרת הון למס הכנסה. מספר חודשים לאחר פתיחת העסק אתם עשויים לקבל דרישה להצהרת הון ראשונה, עליה תתבקשו להשיב תוך 120 יום.

הצהרת ההון היא כלי של מס הכנסה המאפשר לו "להקפיא" תמונת מצב של שוויו הנקי (נכסים פחות התחייבויות) של הנישום בנקודת זמן מסוימת. המשימה הזו לא אמורה להיות זרה לקוראי הבלוג הזה, שנוהגים לתעד באובססיביות את שווים הנקי לאורך זמן. 😉 את הטופס ניתן למלא בעצמכם, או להעבירו לרואה חשבון / יועץ מס שימלאו במקומכם.

 כמה שנים לאחר מילוי הצהרת ההון הראשונה תקבלו דרישה להגשת הצהרת הון נוספת. מס הכנסה ישווה את שתי הצהרות ההון, יבדוק אם חל גידול בנכסים, ואם אכן חל גידול כזה יברר אם הוא סביר, הולם הוצאות מחייה סטטיסטיות ותואם את הדיווחים השנתיים שלכם. במידה שישנו גידול בלתי מוסבר בהון – מס הכנסה יסיק שהעלמתם מס, ולכן ישאף למסות את הפרש.

אמ; לק

אל תיבהלו מהמלל, מהמושגים המורכבים או מהרשויות המפחידות.

בפרקטיקה, התנהלות כעצמאי – ובפרט כעוסק פטור – היא עניין פשוט למדי:

פותחים תיק בשלוש הרשויות; קיבלתם כסף? מוציאים קבלה, ושומרים העתק בקלסר מספר 1; הוצאתם כסף? מתעדים בתוכנה, ושומרים את החשבונית/קבלה בקלסר מספר 2;  משלמים ביטוח לאומי ומס הכנסה בקליק כמו כל חשבון אחר; זוכרים לדווח למע"מ בינואר; והחל בחודש מרץ מתחילים לרכז מסמכים לדו"ח שנתי, שאותו תוכלו להגיש חודש מאוחר יותר בעצמכם או באמצעות נציג. 

זה הכל. לאדם אחראי ומסודר, שלא מנסה להעלים מיסים, אין ממה לחשוש. אל תוותרו על האפשרות לייצר הכנסה נוספת מהתחביב שלכם בגלל פחדים בירוקרטיים משוללי היגיון. 

האמור לעיל מיועד למטרות אינפורמטיביות בלבד, מבוסס על נסיוני הדל, ועלול לכלול טעויות, שאיש מקצוע יוכל לאתר על נקלה. אל תפעלו על סמך דברי מבלי לאמתם תחילה עם רואה חשבון, יועץ מס או עורך דין מתחום המיסים. אני לא אף אחד מאלה וספק אם אהיה.