אני לא נגד חוויה אינטלקטואלית, אני נגד הטענה ששוללת את החוויה החושית.
אם לדייק, הטענה שלי שהגבת לה אינה "טענה ש
שוללת את החוויה החושית",
אלא טענה ש
לי אישית,
מספיקה החוויה החושית שאני יכול לקבל גם בלי טיסה לחו"ל.
זה בערך כמו שהייתי אומר שאוכל פשוט מספק אותי, ויבוא מישהו ויאמר שאני שולל את ההנאה מאוכל...
אני חושב שהתגובות השיפוטיות כאן כלפי מי שלא מעוניין לטייל בחו"ל ממחישות נקודה עיוורת בעולם המערבי,
("מטא מחשבה" שכל כך ברורה לאדם המערבי עד שהוא לא רואה אותה, כמו הסיפור על הדג ששאל מה זה מים) -
לדעתי התרבות שלנו היא תרבות ש"רעבה" כל הזמן לעוד ועוד.
בין אם זו צריכה של מוצרים,
צריכה של חוויות (טיולים, אוכל עשיר, רגשות חזקים וכדומה),
צריכה של "אבני דרך"/"הישגים" בחיים ועוד.
זו כמובן אינה אבחנה שלי -
היא קיימת למשל בספר של קרליבך מ1956 (הסיפור על ההודי ששואל אם האמריקאים אינם שבעים לעולם),
ואני מניח שגם כל מי שטייל בהודו ראה במו עיניו את ההבדל בין התרבויות.
אני די בטוח שהרבה נזירים שם לא היו מעוניינים לצאת לטיול חובק עולם ולראות עוד ועוד דברים, כי בעיניהם החוויות הפשוטות בחיים שלהם מספיקות.
כך שזה קצת מצחיק אותי איך דווקא חלק מהאנשים שמטיילים ורואים תרבויות אחרות,
פשוט לא מצליחים להבין שיש אנשים שאינם חווים את אותו דחף "רעב" שהם עצמם חווים.