שיפור יכולת הריכוז בעבודה

[Anatar]

שלום,
לפני מספר חודשים התחלתי משרה ראשונה בחברת הייטק בתור מפתח תוכנה (במקביל ללימודי תואר שני במדמ"ח).

למיטב ידיעתי, איני סובל מהפרעת קשב וריכוז.
אני עוסק בפעילות גופנית ומקפיד על תזונה ושינה איכותיות.
אני לא מכור לנייד שלי או למסכים אחרים.


עם זאת, במהלך פגישות מקצעויות בעבודה, אני מתאכזב לדעת כי אני מתקשה לשמור על ריכוז באופן רציף.
ובמידה וכן, אני חושב שאני לא חד מספיק ורק בדיעבד מבין לעומק את נושאי הפגישה (לאחר סיום הפגישה ולא במהלכה).
נראה שפעמים רבות המחשבות פשוט נודדות (ללא תלות בגירוי חיצוני ולא אל עבר מסכים) ורק באמצעות מודעות אני מצליח "להשיב אותן לקרקע" עד הפעם הבאה..

אני שם לב להתנהלות המנהלים בחברה ופשוט נדהם מיכולתם להישאר מרוכזים במהלך פגישות רבות רצופות שעוסקות בנושאים מורכבים!

מעבר לשגרת החיים הבריאה, אני תר אחר דרך לשפר את הריכוז (באמצעות התניה, קרי תנועה ש"תפעיל מצב ריכוז" או כל שיטה אחרת).

אשמח לשמוע שיטות שונות לשיפור יכולת הריכוז לאורך זמן.
אני מבין שאין פתרונות "קסומים" ושלרוב, דרכי התמודדות יעילות מצריכות מודעות ומאמץ.

 

[Lamur]

האם אתה מתכונן לפגישות?

רק בדיעבד מבין לעומק את נושאי הפגישה (לאחר סיום הפגישה ולא במהלכה).

למה אתה לא מבין את נושא הפגישה לפני שהיא מתחילה?
אפילו אם אתה ג׳וניור אפשר לקבל רקע על מה הולכים לדון, לגבש דעתך בעניין, לאסוף שאלות על דברים שאולי אתה לא מבין ותרצה לקבל עליהן מענה במהלך הפגישה. אם תעשה עבודה הכנה לפני הפגישות אולי תרגיש יותר חלק מהן ותצליח לשמור על קשב והבנה.

אני שם לב להתנהלות המנהלים בחברה ופשוט נדהם מיכולתם להישאר מרוכזים במהלך פגישות רבות רצופות שעוסקות בנושאים מורכבים!

בתור מנהלת אגיד שגם אני מעופפת הרבה בפגישות שפחות מעניינות אותי, עושה הרבה מולטי טאסקינג תוך כדי פגישה שסתם הנחיתו עליי.
אבל באלו שאני מעורבת, אני מגיעה מוכנה וברור שאני מרוכזת.

פעם עבדתי במקום שהיה נהוג לשלוח סיכומי ישיבה והמשימה היתה מוטלת הרבה פעמים על הג׳וניור שבחדר. זה לא (רק) בתור סינג׳ור, אלא כדי שלא ילכו לאיבוד בפגישה. גם אחרי, כבר במקומות אחרים, לפעמים הייתי אומרת מראש למישהו שאני ארצה שישלח סיכום של הישיבה, זה היה שומר עליהם עירניים.
אתה יכול לנסות לעשות את זה, אולי זה ישאיר אותך בתשומת לב.

 

[Anatar]

האם אתה מתכונן לפגישות?

למה אתה לא מבין את נושא הפגישה לפני שהיא מתחילה?
אפילו אם אתה ג׳וניור אפשר לקבל רקע על מה הולכים לדון, לגבש דעתך בעניין, לאסוף שאלות על דברים שאולי אתה לא מבין ותרצה לקבל עליהן מענה במהלך הפגישה. אם תעשה עבודה הכנה לפני הפגישות אולי תרגיש יותר חלק מהן ותצליח לשמור על קשב והבנה.


בתור מנהלת אגיד שגם אני מעופפת הרבה בפגישות שפחות מעניינות אותי, עושה הרבה מולטי טאסקינג תוך כדי פגישה שסתם הנחיתו עליי.
אבל באלו שאני מעורבת, אני מגיעה מוכנה וברור שאני מרוכזת.

פעם עבדתי במקום שהיה נהוג לשלוח סיכומי ישיבה והמשימה היתה מוטלת הרבה פעמים על הג׳וניור שבחדר. זה לא (רק) בתור סינג׳ור, אלא כדי שלא ילכו לאיבוד בפגישה. גם אחרי, כבר במקומות אחרים, לפעמים הייתי אומרת מראש למישהו שאני ארצה שישלח סיכום של הישיבה, זה היה שומר עליהם עירניים.
אתה יכול לנסות לעשות את זה, אולי זה ישאיר אותך בתשומת לב.

תודה על התגובה.
יש לי כבר ניסיון בהכנה לפגישות ובכתיבת סיכומי ישיבה (לעצמי, לא התבקשתי לכתוב אותם) מפני שכחלק מהמחקר (בתואר השני) נדרשתי להשתתף בפגישות שבועיות עם המנחה שלי (ומספר חוקרים) ולהציג התקדמות במשימות שקיבלתי.

הבעיה העיקרית שלי היא במה שמתרחש בפגישה עצמה…
גם אם ביצעתי הכנה מקדימה לפגישה (ביחס לניסיון, לידע ולדרישות), אני עשוי להיות מעופף במהלכה ולא לעקוב אחרי הכיוונים בהם השיח מתפתח.
מן הסתם זה קורה לרוב בפרקי זמן בהם אני לא צעד פעיל בשיח .
שאילת שאלות במהלך הפגישות היא אינה אפשרות כי לרוב אני לא צד פעיל (זה לא קשור להיותי ג'וניור אלא לאופי הפגישות בארגון) והעובדים האחרים לא יהיו מרוצים מעיכובים שיגרמו מהשאלות שלי..אני כן שואל שאלות אחרי הפגישות במידת הצורך.

אני חושב שמדברייך הסקתי מסקנה חשובה (בנוסף להרגלים הטובים שהצגת) והיא שאני (ואולי אחרים) נוטה יותר להיות לא מרוכז בפגישות בהן איני צד פעיל.

 

[מלפפון במלח]

יש שלל טיפים (שחלקם אוזכרו בתגובות מעליי) שיעזרו, אבל בגדול זה מגיע עם הזמן וניסיון.

אחרי מספר שנים בתעשייה, אני שומע את אותם שאלות ומחשבות שוב ושוב. ואז אני כבר יודע למה לצפות ואיך לענות.
מעבר לכך, ברגע שאתה מספיק זמן בעבודה, אתה שומע על אותו פרויקט כל יום או שבוע. אז בפעם החמישית אתה כבר קולט.

ההתחלה קשה (לפעמים), זה כמו לנסות לשתות מזרנוק מים. יש כל כל הרבה להכיל שזה טבעי שחלק נשפך

 

[Shlomi Z]

עם זאת, במהלך פגישות מקצעויות בעבודה, אני מתאכזב לדעת כי אני מתקשה לשמור על ריכוז באופן רציף.

באילו שעות הפגישות?
אולי לרוב הם אחרי שעות הארוחת צהריים ואתה אוכל משהו "כבד" ?
שותה קפה לפני? או האם שותה יותר מדיי קפה לפני ?

שווה לנסות אולי להחליף בין האימונים כך שהריצה תהייה בבוקר/בערב1?

 

[דורון]

שלום,
לפני מספר חודשים התחלתי משרה ראשונה בחברת הייטק בתור מפתח תוכנה (במקביל ללימודי תואר שני במדמ"ח).

למיטב ידיעתי, איני סובל מהפרעת קשב וריכוז.
אני עוסק בפעילות גופנית ומקפיד על תזונה ושינה איכותיות.
אני לא מכור לנייד שלי או למסכים אחרים.


עם זאת, במהלך פגישות מקצעויות בעבודה, אני מתאכזב לדעת כי אני מתקשה לשמור על ריכוז באופן רציף.
ובמידה וכן, אני חושב שאני לא חד מספיק ורק בדיעבד מבין לעומק את נושאי הפגישה (לאחר סיום הפגישה ולא במהלכה).
נראה שפעמים רבות המחשבות פשוט נודדות (ללא תלות בגירוי חיצוני ולא אל עבר מסכים) ורק באמצעות מודעות אני מצליח "להשיב אותן לקרקע" עד הפעם הבאה..

אני שם לב להתנהלות המנהלים בחברה ופשוט נדהם מיכולתם להישאר מרוכזים במהלך פגישות רבות רצופות שעוסקות בנושאים מורכבים!

מעבר לשגרת החיים הבריאה, אני תר אחר דרך לשפר את הריכוז (באמצעות התניה, קרי תנועה ש"תפעיל מצב ריכוז" או כל שיטה אחרת).

אשמח לשמוע שיטות שונות לשיפור יכולת הריכוז לאורך זמן.
אני מבין שאין פתרונות "קסומים" ושלרוב, דרכי התמודדות יעילות מצריכות מודעות ומאמץ.

מוסיף למה שכתבו: יש עניין של נסיון. שפה, בעברית יותר קל. אם זה בוידאו זה יותר קשה מפגישה פרונטלית. תנסה לסכם נקודות, יש לי המון מחברות מהשנתיים שלוש הראשונות ומאז זה נפסק. אם בוידאו אתה יכול לשאול שאלות 1x1 בערוץ מקביל.
אצלי הבעיה רק בפגישות שהחומר לא נוגע אלי, ואז אני עושה דברים אחרים, ופתאום יש שאלה אלי או נושא שכן מעניין ופיספסתי משהו.

 

[Camel]

חושב שזה עניין של אופי ועיניין במה שאתה עושה.
בפגישות שבהן אני לא משתתף או לא אמור לעשות משהו בעקבותיהן אני ברגיל נודד במחשבות.
אם יש לך אקשן אייטזמז מהישיבה זה סיפור אחר ואם אתה סתם מוזמן לישיבות וסתם נוכח שם בתכלס אחך זה משפיע עלייך?
לרוב הישיבות מזמינים גם ככה סתם מלא אנשים.

 

[גימפל]

תבדוק אופציה של בעיית "מיקוד ראיה".

בקצרה - הקשב שלנו נמצא איפה שאנחנו מסתכלים, אם שתי העיניים לא עובדות בתיאום,
הקשב שלנו לא נמצא בנקודה אחת, דבר שגורם שנהיה פחות מרוכזים.
לרוב האנשים יש בעיית מיקוד כל שהיא. אם יש לך/ הייתה לך עין עצלה,
או פער משמעותי בין העיינים במספר (או עין אחת מגידל ועין אחת מקטין)
זה יכול להיות סימן.

 

[גימפל]

חושב שזה עניין של אופי ועיניין במה שאתה עושה.
בפגישות שבהן אני לא משתתף או לא אמור לעשות משהו בעקבותיהן אני ברגיל נודד במחשבות.
אם יש לך אקשן אייטזמז מהישיבה זה סיפור אחר ואם אתה סתם מוזמן לישיבות וסתם נוכח שם בתכלס אחך זה משפיע עלייך?
לרוב הישיבות מזמינים גם ככה סתם מלא אנשים.

בדרך כלל הפרעת קשב מתבטאת בכך, שהקשב נודד לדברים שיותר מעניינים אותנו.

 

[Camel]

בדרך כלל הפרעת קשב מתבטאת בכך, שהקשב נודד לדברים שיותר מעניינים אותנו.

כל החיים אני ככה, מאז שהייתי ילד.
בעייתי לפעמים אבל לומדים לחיות עם זה.

 

[מתחיל צעיר :)]

נשמע שהישיבות פשוט לא מעניינות אותך אז הקשב נודד.
והכוונה לא מעניינות אותך לא ברמת החשיבות אלא ליטרלי.
אבל מי אני ומאיפה לי, אני גם בעל בעיית קשב אז אולי אני מוטה.

 

[הקלקלן]

אתה מספר חודשים בתעשייה - אתה לא אמור להבין הכל בישיבה, זה מגיע עם הניסיון. תן לזה עוד זמן.
מה שאתה כן יכול לעשות זה להתכונן קצת לפני הישיבה.

לישיבות ״מיותרות״ אני נוטה לא לעלות אליהן. אין צורך לבזבז לי את זמן.

 

[שוורצע_חייה]

עוד אפשרות אחת: הצפה/חרדה רגשית.
בישיבות רצות לי עוד כמה מחשבות במקביל לגבי משימות אחרות והן באופן ברור מפריעות לי להתרכז.
בעיקר האם אנו עומדים ביעדים, מה עושים עם האיחורים וכו'. זה מוגבר פי כמה וכמה ושל האופי הפרפקציוניסטי שלי.
ההמלצה שלי: עשה ניסוי עם רופא המשפחה וקח נוגדי חרדה לזמן מסוים כדי לבדוק השפעה.

 

[ת.אוקהם]

האם אנו עומדים ביעדים, מה עושים עם האיחורים וכו'.

זה לגמרי אינדיבידואלי אבל אני אישית הייתי מעדיף להפסיק להיות מנהל בסיטואציה כזו במקום לצרוך נוגדי חרדה.

 

[שוורצע_חייה]

זה לגמרי אינדיבידואלי אבל אני אישית הייתי מעדיף להפסיק להיות מנהל בסיטואציה כזו במקום לצרוך נוגדי חרדה.

זה בתהליך מתקדם

 

[עכשיו לעבודה]

תבדוק אופציה של בעיית "מיקוד ראיה".

בקצרה - הקשב שלנו נמצא איפה שאנחנו מסתכלים, אם שתי העיניים לא עובדות בתיאום,
הקשב שלנו לא נמצא בנקודה אחת, דבר שגורם שנהיה פחות מרוכזים.
לרוב האנשים יש בעיית מיקוד כל שהיא. אם יש לך/ הייתה לך עין עצלה,
או פער משמעותי בין העיינים במספר (או עין אחת מגידל ועין אחת מקטין)
זה יכול להיות סימן.

מעניין מאוד.
אני גם עם הפרעת מיקוד ראיה חריפה, ופעמים רבות מתקשה להתרכז...
רציתי רק לשאול, בעבר עשיתי תרגילי מיקוד שלא ממש עזרו או כי לא הייתי מספיק עקבי.
היום אני בסוף שנות העשרים, האם בגיל כזה עושים תרגילים או שיש אופציה של ניתוח או דברים נוספים.

 

[יעקב 1]

אולי עט וניר יכולים לעזור. כל נקודה משמעותית בעיניך, לכתוב בשתי מילים.
עצה נוספת שעובדת אצלי (אני לא עוסק בתכנות, אבל בדברים אחרים שמצריכים ריכוז), לשחק שחמט קליע מעורר אותי לחלוטין ועושה אותי דרוך מאוד. תוכל לנסות שנים שלשה משחקים לפני פגישה, זה לוקח 3 דקות בערך.

 

[גימפל]

מעניין מאוד.
אני גם עם הפרעת מיקוד ראיה חריפה, ופעמים רבות מתקשה להתרכז...
רציתי רק לשאול, בעבר עשיתי תרגילי מיקוד שלא ממש עזרו או כי לא הייתי מספיק עקבי.
היום אני בסוף שנות העשרים, האם בגיל כזה עושים תרגילים או שיש אופציה של ניתוח או דברים נוספים.

תרגול מיקוד ראיה, זה כמו כושר גופני.
ככל שאתה מתרגל יותר, התפקוד עולה.
בכל גיל אפשר לשפר את תפקוד שרירי העיניים.
מה שקשה יותר לשפר בגיל מבוגר זה עין עצלה,
אבל זה נושא קצת אחר.