sharon
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 18/3/19
- הודעות
- 65
- דירוג
- 56
עוד שנתיים בערך אני אגיע לסכום כסף היעד שקבעתי לעצמי כדי למשוך לפי חוק המשיכה הבטוח של 3% שיכסה את הוצאות המחיה שלי. (מעבר משלב הצבירה לשלב המשיכה).
לאחרונה התייעצתי עם מתכנן פיננסי מצויין (לדעתי), שלמרות שהוא מכיר את רעיון חוק המשיכה הבטוח מקרנות סל מחקות מדד, הציע אלטרנטיבה: הסתה חלק מהכסף להשקעות מוטות תזרים (בשוק ההון) בנוסף לאותם מדדים, ולחיות מהתזרים של ההשקעות האלה במקבלים להמשך צמיחת התיק ע"י קרנות הסל מחקות המדדים.
הרעיון באופן כללי הוא כזה: התיק אמור להיות בעל שני חלקים:
חלק אחד: מחולל הצמיחה - אותן קרנות סל איריות מחקות מדדי מניות עולמיים (דוגמת זאת של בלקרוק איישרס על מדד MSCI ACWI) שבהם לא נוגעים ולא מושכים מהן (להבדיל מעקרון חוק המשיכה הבטוח) - המטרה של החלק הזה הוא להמשיך להצמיח את התיק (גם בשלב המשיכה).
חלק שני: מחולל התזרים - קרנות שכל ייעודן הוא לייצר תזרים לכיסוי המחייה. אמורות לייצר תזרים של 7-9% בשנה. החלק הזה לא אמור לצמוח מידי שנה או לצמוח באחוז שניים אם בכלל.
מדובר בקרנות שמשוקעות בדברים שאמור להיות להם הרבה פחות קורלציה ל מה שקורה בשוק ההון, ככה שימשיכו לייצר תזרים בלי פגיעה ממשית בהון המושקע בהם גם במקרה של נפילות שוק.
אלה דוגמאות לקרנות\מניות שהוא הציע כמחוללי תזרים בחלק התזרימי של התיק (הסימולים של המניות הם לא המלצה, רק דוגמה להמחשה):
* קרנות סל covered calls על כל/חלק מהאחזקות (למשל uscl של הוריזון שנכס הבסיס שלה הוא מדד ה snp500 ומחלקת מעל 11% של תזרים שנתי מחולק חודשית)
* קרנות סגורות CEF - באסטרטגיות שונות (למשל DSU לאג"ח, RQI לקרנות ריט , utg לאנרגיה; בין 8 ל 12% של תזרים שנתי לרוב מחולק חודשית).
* מניות וקרנות של BDC's (למשל הקרן PBDC של Putnam שמחזיקה כ 20 BDCs ומחלקת תזרים שנתי של כ 9.5%)
* קרנות סל אג"ח high yield (למשל sphy של ספיידר שמחזיקה כ 2000 אגח"ים בדירוגים שונים עם תשואת דיבידנד של כ 7%)
* קרנות סל של Collateralized loan obligations (לדוגמה JAAA, JBBB), שיספקו תזרים שנתי די יציב של בין 6.3 ל 8.6%.
* מניות MLP - master limited partnership (MLP)
היתרונות של השיטה:
* חלוקה בין החלק שצומח לבין החלק שמושכים ממנו (במקרה הזה מקבלים תזרים). אין כאן עניין של מכירה בהפסד כי הקרנות התזרימיות אמורות לדעת לייצר תזרים גם בנפילות שוק מבלי שזה ישפיע יותר מידי על הקרן.
הקרן, גם אם ערכה יורד בקצת, אמור לעלות עם הזמן חזרה למרות חלוקת התזרים.
* הישרדות התיק: ה total return אמור להיות גבוה יותר מכיוון שאין השקעה באג"ח ממשלתי או אג"ח בדירוג גבוה כי אלה אין להם לא תשואה גבוהה ולא תזרים גבוה.
החסרונות שאני רואה לשיטה:
* חוסר יעילות במיסוי כי התזרים ממוסה ב 25% ללא קיזוז אינפלציה, להבדיל ממשיכות הוניות מקרנות הסל מחקות המדדים.
* במשיכות הוניות אני זה שקובע את גובה התזרים, במקרה של קרנות סל תזרימיות זה פחות קל לשלוט בגובה התזרים לצריך לקנות או למכור יחידות כדי להגיע לסכום המבוקש.
באופן כללי מה דעתכם על השיטה הזאת של חלק שמיועד לתזרים? זה רעיון טוב?
לאחרונה התייעצתי עם מתכנן פיננסי מצויין (לדעתי), שלמרות שהוא מכיר את רעיון חוק המשיכה הבטוח מקרנות סל מחקות מדד, הציע אלטרנטיבה: הסתה חלק מהכסף להשקעות מוטות תזרים (בשוק ההון) בנוסף לאותם מדדים, ולחיות מהתזרים של ההשקעות האלה במקבלים להמשך צמיחת התיק ע"י קרנות הסל מחקות המדדים.
הרעיון באופן כללי הוא כזה: התיק אמור להיות בעל שני חלקים:
חלק אחד: מחולל הצמיחה - אותן קרנות סל איריות מחקות מדדי מניות עולמיים (דוגמת זאת של בלקרוק איישרס על מדד MSCI ACWI) שבהם לא נוגעים ולא מושכים מהן (להבדיל מעקרון חוק המשיכה הבטוח) - המטרה של החלק הזה הוא להמשיך להצמיח את התיק (גם בשלב המשיכה).
חלק שני: מחולל התזרים - קרנות שכל ייעודן הוא לייצר תזרים לכיסוי המחייה. אמורות לייצר תזרים של 7-9% בשנה. החלק הזה לא אמור לצמוח מידי שנה או לצמוח באחוז שניים אם בכלל.
מדובר בקרנות שמשוקעות בדברים שאמור להיות להם הרבה פחות קורלציה ל מה שקורה בשוק ההון, ככה שימשיכו לייצר תזרים בלי פגיעה ממשית בהון המושקע בהם גם במקרה של נפילות שוק.
אלה דוגמאות לקרנות\מניות שהוא הציע כמחוללי תזרים בחלק התזרימי של התיק (הסימולים של המניות הם לא המלצה, רק דוגמה להמחשה):
* קרנות סל covered calls על כל/חלק מהאחזקות (למשל uscl של הוריזון שנכס הבסיס שלה הוא מדד ה snp500 ומחלקת מעל 11% של תזרים שנתי מחולק חודשית)
* קרנות סגורות CEF - באסטרטגיות שונות (למשל DSU לאג"ח, RQI לקרנות ריט , utg לאנרגיה; בין 8 ל 12% של תזרים שנתי לרוב מחולק חודשית).
* מניות וקרנות של BDC's (למשל הקרן PBDC של Putnam שמחזיקה כ 20 BDCs ומחלקת תזרים שנתי של כ 9.5%)
* קרנות סל אג"ח high yield (למשל sphy של ספיידר שמחזיקה כ 2000 אגח"ים בדירוגים שונים עם תשואת דיבידנד של כ 7%)
* קרנות סל של Collateralized loan obligations (לדוגמה JAAA, JBBB), שיספקו תזרים שנתי די יציב של בין 6.3 ל 8.6%.
* מניות MLP - master limited partnership (MLP)
היתרונות של השיטה:
* חלוקה בין החלק שצומח לבין החלק שמושכים ממנו (במקרה הזה מקבלים תזרים). אין כאן עניין של מכירה בהפסד כי הקרנות התזרימיות אמורות לדעת לייצר תזרים גם בנפילות שוק מבלי שזה ישפיע יותר מידי על הקרן.
הקרן, גם אם ערכה יורד בקצת, אמור לעלות עם הזמן חזרה למרות חלוקת התזרים.
* הישרדות התיק: ה total return אמור להיות גבוה יותר מכיוון שאין השקעה באג"ח ממשלתי או אג"ח בדירוג גבוה כי אלה אין להם לא תשואה גבוהה ולא תזרים גבוה.
החסרונות שאני רואה לשיטה:
* חוסר יעילות במיסוי כי התזרים ממוסה ב 25% ללא קיזוז אינפלציה, להבדיל ממשיכות הוניות מקרנות הסל מחקות המדדים.
* במשיכות הוניות אני זה שקובע את גובה התזרים, במקרה של קרנות סל תזרימיות זה פחות קל לשלוט בגובה התזרים לצריך לקנות או למכור יחידות כדי להגיע לסכום המבוקש.
באופן כללי מה דעתכם על השיטה הזאת של חלק שמיועד לתזרים? זה רעיון טוב?
נערך לאחרונה ב:
